לא מעט ערים עתיקות בארץ ישראל, נהגו לחוג את חג הפורים, מחמת הספק, בשני ימים, בי"ד באדר כמנהג כל עם ישראל, וגם בט"ו באדר שבו נחוג פורים דמוקפין, כמנהג הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון.

כך נהגו בעוד אי אלו ערים עתיקות בארץ ישראל: בצפת העתיקה, בטבריה, בעכו ועוד. עם חידוש הישוב היהודי בשילה, עלתה השאלה גם בפני מתיישבי שילה, שהתלבטו אם העובדה שתל שילה שימש מקום יישוב מוקף חומה בימי יהושע בן נון, מחייבת אותם לנהוג כבירושלים ולקרוא מגילה בט"ו באדר. לבסוף נמנו וגמרו שמחמת הספק יחגגו את פורים יומיים, אך ביום השני לא יקראו בתורה בתפילת שחרית ולא יאמרו בתפילות את תפילת 'על הנסים', אך כן יאמרו אותה בברכת המזון של יום ט"ו.

סוגית זמן פורים בשילה, נדונה במאמר מקיף שמפרסם רב הישוב שילה הרב אלחנן בן נון, ב'ספר שילה' המהודר והמקיף, שראה אור בימים אלה, בהוצאת עמותת 'משכן שילה' ובעריכת ד"ר אייל מירון, חנן ארליך ויהודה עציון. לאחר דיון נרחב בנושא, שבמהלכו מביא הרב בן נון מקורות למכביר, ראשונים ואחרונים, העוסקים בסוגיות פורים דמוקפין, מגיע הרב למסקנה מעניינת – את חג פורים יש לחגוג בשילה יום אחד בלבד, הוא יום ט"ו באדר, כמנהג ירושלים החוגגת ב'שושן פורים'.

עם זאת מציין הרב כי יש להגיע להסכמה בישוב עצמו בסוגיה זו, ומוסיף שלשאלה יש השלכה לגבי קיום מצוות חג הפורים גם ביישובים הסמוכים, מדין 'סמוך ונראה'. 'ספר שילה' מכיל מיגוון נושאים אחרים, שכתבו טובי החוקרים והעוסקים בנושא.

המפתיע הוא שמרבית המידע לגבי שילה הצטבר רק למן המאה ה-19 ,עת נתגלה מחדש דבר קיומו של התל, שבו שכן כידוע משכן שילה לאורך 369 שנה, בהן היתה שילה מקום עליה לרגל ומרכז רוחני לעם ישראל. מאה שנה לאחר שהנודע מחדש דבר מיקומה של שילה, הוחל בה בביצוע החפירות הארכיאולוגיות הראשונות. בשלהי המאה ה-20 התחדש במקום יישוב יהודי מודרני הנושא את שמה של העיר היהודית הקדומה, שילה.

פורסם בעלון מצב הרוח